כהן ואח' נ' בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ

פסק דין

בפניי ערעור שהגישו המערערים על החלטתו של כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ מיום 27.10.11, בתיק תא"ק 41080-03-11, לפיה נדחתה בקשתם של המערערים לביטול פסק דין שניתן כנגדם במעמד צד אחד ביום 9.5.11.

בהחלטתי מיום 23.11.11, הוריתי לקבל את הודעת הערעור המתוקנת שהוגשה מטעם המערערים. כן הוריתי לצדדים להגיש עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב.

מטעם המשיבה הוגשה בקשה לסילוק הערעור על הסף ולחילופין, עיקרי טיעון. בהתאם להחלטתי מיום 21.12.11, הגישו המערערים תשובתם לעיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המשיבה וכן תשובה לבקשת המשיבה לסילוק על הסף.

בראשית הדברים אציין כי דינה של הבקשה לסילוק הערעור על הסף, כפי שהוגשה מטעם המשיבה, להידחות. במסגרת בקשתה זו טוענת המשיבה כי יש לסלק הערעור על הסף מחמת כך שזה הוגש באיחור. אלא שלא מצאתי כל ממש בטענה זו. ההחלטה נשוא הערעור ניתנה על ידי הרשם במעמד הצדדים ביום 27.10.11, ואילו כתב הערעור הוגש על ידי המערערים ביום 14.11.11 , ולא ביום 24.11.11, כפי הנטען על ידי המשיבה במסגרת בקשתה. (קרי בטרם חלפו 20 הימים הקבועים בחוק). אוסיף לציין כי אף בקשתם של המערערים לתיקון הודעת הערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור.

אשר על כן דינה של הבקשה לסילוק הערעור על הסף, להידחות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי החלטתו של הרשם הנכבד בדין יסודה, ולפיכך דינו של הערעור להידחות.

העובדות הצריכות לעניין וכן הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתו לדחיית הבקשה, פורטו על ידי הרשם הנכבד במסגרת החלטתו, כדלקמן:

בקשתם של המערערים לביטול פסק הדין נתמכה בתצהירה של המערערת 1 (להלן: "המערערת"), אשר נחקרה על תצהירה בדיון שהתקיים בפני הרשם ביום 27.10.11.

בתום חקירתה של המערערת, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ בפני הרשם.

המערערת אישרה בתצהירה כי כתב התביעה נמסר ביום 31.3.11.

לטענת המערערת המועד האחרון להגשת בקשת רשות להתגונן לנוכח פגרת הפסח של בית המשפט, חלף ביום 9.5.11. ב"כ המשיבה חלקה על טענתה זו של המערערת והפנתה לאישור המסירה של כתב התביעה שנמסר למערערים, לפיו כתבי התביעה נמסרו ביום 30.3.11, כאמור באישורי המסירה ובתצהירים שניתנו על ידי שליח המסירה.

המערערים לא זימנו את שליח המסירה של כתבי התביעה על פי תקנה 522 לתקסד"א, אף שיכלו לעשות כן, משלא עשו כן לא נסתר האמור בתצהיר שליח המסירה לעניין תאריך ביצועה של המסירה.

לפיכך, קובע הרשם בהחלטתו כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות להתגונן מטעם המערערים בהתחשב בפגרת חג הפסח חלף ביום 8.5.11, כאשר פסק הדין בתיק בית המשפט ניתן ביום 9.5.11, לאחר שחלף המועד להגשת הבר"ל.

ב"כ המערערים הלין על כך שהבקשה למתן פסק דין הוגשה לבית המשפט מספר ימים טרם שחלף המועד להגשת בר"ל מטעם המערערים, ואכן מעיון בתיק בית המשפט נמצא כי הבקשה למתן פסק דין הוגשה ביום 4.5.11, טרם שחלף המועד להגשת הבר"ל, אולם כאמור משלא ניתן פסק דין טרם שחלף המועד להגשת הבר"ל לא נפל כל פגם דיוני השולל תוקפו של פסק הדין שניתן לאחר שחלף המועד להגשת הבר"ל וזה לא הוגש על ידי המערערים.

בהתאם לאמור לעיל, קובע הרשם בהחלטתו כי למערערים לא עומדת כל עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, לנוכח המצאת כתב התביעה כפי שהמערערת עצמה מודה כי אלה נמסרו לה.

מוסיף וקובע הרשם כי משלא הוגש תצהיר מטעמו של המערער 2, אין הוא יכול להישמע בטענה כי כתב התביעה הומצא לו בתאריך אחר מזה המצוין על גבי אישור המסירה של התביעה שנמסרה לו.

המערערים הוסיפו וטענו בפני הרשם כי יש לבטל את פסק הדין משיקול דעת בית המשפט, מהטעם שהמשיבה ביטלה מסגרת אשראי שהועמדה לנתבעת 1 בכתב התביעה, וזאת באופן חד צדדי בלא שניתנה הודעה מראש על כך, שלא כדין, דבר שגרם להתמוטטות של הנתבעת 1, והסבה למערערים נזקים.

בהתייחס לטענה האמורה קובע הרשם כי מדובר בטענה שהינה במהותה טענת קיזוז, כאשר בהתאם להלכה הפסוקה על בעל דין המבקש לקזז נזקים שנגרמו לו , מוטלת החובה להכבד ולפרט את טענת הקיזוז ולציין העובדות המקימות לו טענה זו. אלא שכפי קביעתו של הרשם, בנסיבות העניין, מעיון בתצהיר המערערת עולה כי טענה זו נטענה באופן כללי ללא פירוט עובדתי מינימאלי.

המערערת אינה מפרטת בתצהירה בצורה ברורה מהי מסגרת האשראי שהועמדה לנתבעת 1, אלא מציינת בסעיף 17 באופן כללי כי המשיבה הקצתה אשראי של 100,000 ₪, אולם מכך אין ללמוד על קיומה של מסגרת אשראי פורמאלית שהוענקה למערערת, לא צורפו אסמכתאות לקיומה של מסגרת אשראי, לא פורט המועד בו הועמדה מסגרת האשראי, המועד בו בוטלה מסגרת האשראי, מהם הפעולות אם בכלל בהן נקטה המערערת ו/או מי מהמערבים המערערים, עם ביטול מסגרת האשראי.